לתפריט האתר

רקע תאורטי

הרקע נכתב על ידי מיכל קדם במסגרת לימודיה לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן

א1. התפתחות דמות הסב ותפקידיו

בעבר היו קשרי משפחה בין דוריים שכיחים. קשרים אלה מתחזקים היום שוב בעקבות העלייה המשמעותית בתוחלת החיים וכן בגלל העובדה שאיכות החיים השתפרה והסבים בגיל צעיר יחסית עדיין פעילים ויעילים; אלה מאפשרים תקופת קשר ארוכה בין נכדים לסבים ומאפשרים יצירת קשרים משמעותיים ביניהם. שיינברג (1995) מביאה ממצאים המצביעים על כך שבחמישים השנים האחרונות עלו סיכויי ילד בן 10 לזכות בשני סבים חיים לפחות, מ- 48% ל- 70%. שינויים נוספים קרו בנוגע לתפקיד הסב במשפחה. התפקיד המסורתי של הסב אשר כלל שליטה פטריאכלית- מטריאלית על הדורות הצעירים פינה מקום לקשר סב-נכד המבוסס על פינוק חום ויחסי ידידות שוויוניים. תפקידי סבות נוספים שזוהו במחקרים כוללים תמיכה רגשית, תחליף הורה, בלוי והנאה, מקור חכמה וידע. ברגסון (1987) מביא סקירה של התפתחות דמות הסב בישראל כפי שהיא משתקפת ביצירות הספרות בארץ. עד שנות השישים לא נזכרת כמעט דמות הסב בספרות הילדים, משנות השישים ואילך קוראים על הרמוניה הסוררת בין הסבים לבין נכדיהם; יש להם שפה משותפת המתבטאת בהקראת ספורים, בטיולים, בבילויים ובעיסוקים משותפים. הסב מבין יותר ללב הנכד והנכד מגיב על הבנה זו. הבנה זו אינה מותנית לא במקום (עיר או קיבוץ) ולא בלאום או עדה. הוא מציג את ספרו של טיינמן "שיחות עם נכדה" המצביע על שנויים שחלו ביחסים של הנכד לסבים בהשוואה לדורות קודמים: "פתיחות העדר פחד ומורא קצת "חוצפה", אבל כל אלה אינם פוגעים בעובדה היסודית,ששוררת ביניהם אהבה הדדיות. יחסים אלה מתארת נעמי לבנון בספרה "סבא ונכדים זה משהו מיוחד" סבא ונכדים הם מזיגה מן הטבע תופעה טבעית ואין להפריד ביניהם!".

סבא ונכדים זה משהו מיוחד אני חושב כמו הכוכבים והלבנה, זה משהו כמו אדמה ופרחים, או כמו עננים ורקיע, זה תמיד הולך ביחד ואי אפשר להפריע.

א2. תפקידי הסבות

כפי שהזכרתי בפרק קודם, התפקיד המסורתי של הסבים כלל שליטה פטריאכלית-מטריאלית על הדורות הצעירים ;כך שהציר המרכזי עליו התבססו יחסי סב-נכד היה סמכותי. תפקיד זה אפיין את התקופה הפרה-תעשיתית ,בה האדם המבוגר היה בעל העמדה והכוח. כיום בשל השינויים החברתיים ששינו את מעמד המבוגר בכלל, הסמכותיות אינה עוד גורם מאפיין מרכזי ליחסי סב-נכד.שיינברג (1995) ושמש (1989) מביאות מספר מחקרים שבדקו יחסי סב-נכד בחברות שונות: (1951,nadel) דווח על יחסים ידידותיים ,שיוויונים, חסרי פורמאליות בין סבים-לנכדים בשבטים בנובה שבאפריקה, שם הסבים כמעט ואינם לוקחים על עצמם תפקידי סמכות במבנה המשפחתי.apple, 1956) חקרה 75 חברות שונות בעולם ודווחה על סבים שאינם קשורים לכוח במשפחה ויחסיהם עם הנכדים מושתתים על יחסי חום ופינוק. (1952 ,radcliffe-brown) מצא שידיות שוויונית בין סבים לנכדיהם מקילה על מתחים הקימים בין הורים לילדיהם. מכאן, מסיקים החוקרים, שהציר העכשווי ביחסי סבים - נכדים הוא פינוק וחום (שיינברג, 1995; ושמש, 1989) גלזר ( 1995) ערכה מחקר במטרה להעריך את תפקידי הסבים ואת מהות הקשר שבינם לבין נכדיהם, ולגלות את מאפייני הקשר כפי שהם מתבטאים בהערכת האינטראקציה התיווכית בין סב לנכד על בסיס התאוריה המתווכת. היא גילתה שסבים מתגלים כמורים טבעיים לילדים בכל נושא ותחום, הם מקור עידוד וחיזוק הערך העצמי של הילד, הם מהווים מקור אוטנטי למידע עבור הילדים על הוריהם, הנכדים משמשים מקור הנאה וקורת רוח לסבים.כמו כן, היתה התאמה גבוה בין תפיסת הסב את תפקידו כסב לבין תפיסת הנכד את הסב ותפקידו ככזה.(הסכמה, כפי שידוע, מביאה להתקרבות). שיינברג מביאה, התיחסות לתפקיד הסבות מנקודת מבטם של הנכדים, ממחקרם של (woodward & korenhaber,1981), חוקרים אלה בחנו את הקשר סב-נכד בקרב נכדים בגיל 5 עד18 ! בעזרת ציורי ילדים, הם מציינים רשימת תפקידים של הסבים כפי שהם נתפסים על-ידי הנכדים: תפקיד היסטורי- מספקים תחושה של שורשים הסטוריים ותרבותיים. תפקיד החכם היועץ- הסבים מספקים חכמה, מלמדים הנכדים את עובדות החיים הבסיסיות ומעמיקים את את הזהות של התפקיד המיני . מודל לתפקיד- הסבים מספקים מודל לתפקיד העתידי של סבות, זקנה, ויחסי משפחה. תפקיד הקוסם- הסבים כקוסמים המספרים סיפורים ומעוררים את דמיונו של הנכד. תפקיד הטיפוח- הסבים מרחיבים את מערכת התמיכה הרגשית של הנכדים. הקשר הרגשי הוא המרכיב הבסיסי ביותר ביחסי נכד-סב ותפקיד הבילוי וההנאה נמצא במקום הגבוה ביותר, תפקיד זה קשור באכפתיות, פינוק, חום, אהבה, גרימת הנאה בלי אחריות, וקבלה ללא תנאי מצד הסבתא/סבא. השנויים בתפקיד הסב ובתפיסת משמעות תפקיד הסבות סללו את הדרך להרחבת התרומה של יחסי סב-נכד.

א3. התפתחות קשרי נכדים - סבים (BATTISTELLI & FARNETI, 1991)

בילדים עד גיל 5 הסבים מהווים דמות חליפית משמעותית להורים. הם חשובים במיוחד בהיותם יותר נעימים, ניתנים למניפולציה יותר מאשר ההורים וממלאים את הדרישות האגוצנטריות של הנכדים, המאפינות גיל זה. במהלך גיל ביה"ס היסודי 6 -12 סגנון החשיבה של הילד אופרציונאלי. הילד נמצא באינטגרציה טובה עם משפחתו וחבריו. חשיבות החברה עולה, אך עדין יש לילד צורך בקבלה ובהדרכה רגשית. יש קונפורמיות רבה עם ההורים וכך גם עם הסבים ; הנכדים בגיל זה מעדיפים סגנון סבאות, המדגיש הנאה, פינוק ופעילות משותפת. גיל זה מאופיין, על פי פיאז'ה, בחשיבה קונקרטית ואגוצנטרית, לכן הנכדים מדגישים בגיל זה, מה שהסב נותן ופחות מתיחסים לדמותו (חכם, טוב). מחקר שבדק בעזרת חיבורים שנכתבו על ידי נכדים בתקופת גיל זו, את הקשר שלהם עם סביהם, מצא שהקשר עם הסב בגיל זה, הוא חיובי בד"כ, כי הסבים נותנים מתנות, ממתקים, מספרים סיפורים מרתקים, מבלים עמם בחופשה ומעניקים להם רגשות חמים.(מתוך: שמש, 1989).בגיל החביון הסבים והסבות מהווים דמויות משמעותיות מאוד עבור הנכדים. הם רואים חשיבות רבה לקשר שלהם עם הסבים ומביעים עמדות חיוביות כלפי הסבים.הנכד חש שהסב/תא הם דמות חמה שאוהבת אותו ומקדישה לו מזמנה ומאישיותה.בגיל זה מדווחים נכדים על שיתוף והתיעצות רבים יותר עם הסב/תא, על שיחות מהנות ובילויים משותפים המשפרים את הקשר ההדדי ביניהם. במהלך גיל ההתבגרות מתחילה דחית ערכי המבוגרים הסב מייצג את עולם המבוגרים שניתן לדחות ביתר קלות מאשר זה של ההורים מבלי לשלם כל עונש האהבה לסבים אינה מחויבת ולכן ניתן לתת אותה ולמנוע אותה ללא נזק, וזה נותן לצעיר תחושה של שליטה וחשיבות. זוהי תקופה בעיתית במיוחד מבחינת ההסתגלות והלחצים הפיזיים והנפשיים בהם נתונים בני הנעורים, המובילים אותם ליצירת זהות חדשה שלצידה דרישות חברתיות חדשות ומחיבות, חשיבות קבוצת בני הגיל עולה וחשיבות ההורים יורדת. בתקופה זו רואים בני הנעורים בסבים דמות מבינה ותומכת המהווה מקום מפלט מהעימותים עם ההורים. הנכדות מרגישות קרבה רגשית לסבתא ומתארות את הסבתא כמי שהן סומכות עליה לגבי סודותיהן. הסבים אינם נתפסים כדמות תחרותית, לכן הם יכולים להציע לנכדים תמיכה וביטחון ריגשי ללא קונוטציות מפריעות; קשרי סב-נכד קרובים ופתוחים מאפשרים לנכד לראות בסב/תא נציג של עולם המבוגרים עם חוזק ועצמה, אך לא מאיים ודורש. הסב מעורב פחות בחיי היומיום של המשפחה ויש לו פחות נטיה למלא תפקיד סמכותי, לכן הקשר בינו ובין נכדו המתבגר מתחזק.בגיל זה הנכדים מדגישים את הקשר הטוב עם הסבים יותר מאשר את התרומה החומרית, הם מתייחסים לסבים ביתר בקורתיות, מעריכים את נסיון החיים שלהם ומדגישים את אפיוני אישיותם.

סבתא  היא הדבר הנפלא ביותר שיכול להיות לכל ילד. גם כשאני צועק ומשתולל סבתא אין היא דורשת ממני דרישות וצורות התנהגותי אותה אינן מפתיעות. היא קוראת לי סיפורים אהובים ואף לא אומרת " אתה ילדותי". אך מדוע שוב ושוב היא חוזרת: "אתה בבדיוק כמו אביך - ילד". (עיבוד חופשי לשירו של פ. ס.מיכאל).

א4. תרומתה של הסבות לילד

אין ספק כיום שהסבים והסבות משמעותיים בחיי הנכד ומאפשרים לו מפגש עם דמויות מקבלות רבות יותר המאפשרות התפתחות של אישיות וזהות מינית תקינה.שמש (1989) טוענת שהקשר הרגשי בין הסבים לנכד יחודי בכך שהוא חסר את הפסיכו אמוציונאלית והאחריות הקימת ביחסי הורה-ילד. במקרים של חוסר קשר בין נכדים וסביהם נמצא כי ילדים חוו חסך בטיפוח, תמיכה ובטחון אמוציונאלי. שינברג (1995) מביאה מספר מחקרים שבדקו מהי  תרומת  יחסי הסבות לנכדים. (כדאי לציין שיחסי סב-נכד תורמים אף לסב בעצמו). (woodward & korenhaber,1981) מצאו, כי האהבה הטיפוח והקבלה שילדים מקבלים ביחסיהם עם הסבים מעניקים צורה טבעית של חסינות חברתית לילדים שאינם יכולים לקבלה משום גורם אחר. הסבים מספקים לנכדים תמיכה מעבר להוריהם ומקור להזדהות ולימוד על יחסי משפחה אוהבים. (meed, 1978) הצביעה על כך שכאשר אדם חסר יחסי משפחה בינדוריים, הוא סובל מחוסר בתחושת עצמי הסטורית ותרבותית; סבים וסבות מתפקדים כמקור משפחתי המגשר בין עבר-הווה-עתיד עבור הדורות הצעירים ובכך מעניקים להם תחושת ביטחון, עוזרים בבנית האגו ומציעים ראיה של העתיד. (1976 ,kalish & knudston ) מציינים כי התנסות הנכדים בקשר רגשי חיובי המבוסס על אינטמיות וחום יכולה להביא לפתוח תחושת "אני" יעילה ומועילה זו מאפשרת התנהגות של לקיחת סיכונים ויצירתיות הרפתקנית לכל החיים. (peck, 1978) מצא שהקשר הריגשי בין הסב לנכד מציע לנכד אהבה בלתי מותנית שההורים בשל האחריות המוטלת עליהם אינם מסוגלים להציע; חווית ה"להיות נאהב" תורמת לפתוח הערכה עצמית ותחושה חיובית של האני; אדם שגדל עם תחושת נאהבות גדל להיות אדם אוהב ותורם לחברה . barraneti (1985) קבע שמערכת קשרים סב-נכד יכולה לספק משאבים לנכדים להתמודד בצורה מוצלחת עם הלחצים של החיים בזמננו על-ידי ספוק כר תמיכה אמוציונאלי ואינסטרומנטאלי, אשר עוזר לספוג את הלחצים המשפחתיים להפחית מתחים חברתיים ולספק עזרה נדרשת וסיוע.  (woodward & korenhaber,1981) מצאו עוד כי, במקרה של חוסר קשר בין הנכד לסבים הנכדים חוו חסך בטיפוח תמיכה וביטחון אמוציונאלי; כדי שילדים יהיו בעלי שלמות אמוציונאלית הם צריכים ודרושים שיהיה להם קשר ישיר עם הסבים והסבות שלהם. שמש (1989) מוסיפה שגם הנכד מנקודת מבטו רואה, בין השאר, את הסב כמחנך, כמודל לתפקיד, כנותן תחושה של המשכיות, כנותן סיפוקים חומריים, כמספק ביטחון ויחס אהבה כמטפח ומרחיב את מערכתה תמיכה של הנכד. מסקירת הספרות שהוזכרה נראה כי ,

סבים וסבות יכולים למלא תפקיד חשוב וחיוני בהעשרת חיי נכדיהם.

לתפריט האתר